- בטן
- בֶּטֶןm. (b. h.; v. בטי) belly. Nidd.31b. Sot.28a בִּטְנוֹוכ׳ the belly of the adulterer; a. fr.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
בטן
Look at other dictionaries:
בטן — 1 v. לרפד, לדפן, לצפות מבפנים, לתפור בטנה, ליצור ציפוי פנימי, למלא, לעשות למרופ 2 v. שיש בו בטנה, מרופד, מצופה מבפנים, ממולא, מדופ 3 כרס, קיבה, גחון, איבר מעוגל במרכז הגוף, החלק למטה מן החזה; הריון; תווך, פני … אוצר עברית
בטן-גב — בטלה מוחלטת; השתזפות {{}} … אוצר עברית
בטן האדמה — תהום, פנים האדמה {{}} … אוצר עברית
בטן מלאה — שובע, ההרגשה אחרי האכילה; הצטברות של כעס {{}} … אוצר עברית
בטן מצולה — מעמקים, מצולות הים {{}} … אוצר עברית
בטן מקרקרת — תנודות בבטן הנוצרות עקב רעב {{}} … אוצר עברית
בטן מתהפכת — תנודות בבטן הנוצרות עקב רעב {{}} … אוצר עברית
חגורת בטן — חגורה רחבה לתמיכה בגב {{}} … אוצר עברית
יש לה כבר בטן — היא בשלב היריון מתקדם שבו כבר רואים את ההתעגלות {{}} … אוצר עברית
יש לו בטן — יש לו כרס; יש לו קימור {{}} … אוצר עברית
יש לו בטן מלאה — הצטבר אצלו כעס רב {{}} … אוצר עברית
